מעטפת תעסוקית קהילתית ליישובי העוטף

כמי שחוו וממשיכים לחוות את המלחמה ואת השלכותיה, רבים מתושבי חבל תקומה בעוטף עזה מתקשים לשמור על רצף תעסוקתי. פינוי, חיים בתנאי חוסר וודאות קיצוניים לאורך זמן, ילדים קטנים ללא מסגרות, טראומה מתמשכת ועוד הינם חלק מהמאפיינים הייחודיים של אותם אנשים אשר מתמקמים מחדש ביישוביהם או ביישובי המעבר.
בית, קהילה, אזור בו אדם בוחר לגור ומפתח את עצמו כחלק מהסביבה והמרחב- מהווה נקודת אחיזה ויציבות בחייו של הפרט. פינוי אדם מביתו, מכל סיבה שהיא ומכורח נסיבות חיצוניות בוודאי בנסיבות טראומתיות תוך אובדן תחושת בטחון, אמון וחורבן מהווה טלטלה שמשפיעה על כלל מרחבי החיים ובפרט על המרחב התעסוקתי. יתרה מכך, המרחב הכפרי המתאפיין בין היתר בתעשייה חקלאית מבוססת מקום וכן מאפיינים של קבוצות גיל שונות (כגון צעירים בשלבי תחילת קריירה או מבוגרים לפני גיל פרישה) מוסיפים גורמים המקשים על חזרה לשוק העבודה גם בחלוף המשבר הראשוני והאקוטי.1
תעסוקה הינה מרכיב קריטי בשיקום לאחר משבר. תפיסת התעסוקה כגורם מחולל שינוי וצמיחה, מתבססת על הספרות המקצועית המתארת קידום רווחה אישית (well being) באמצעות בירור זהות, חוסן כלכלי, השתייכות, תחושת מסוגלות עצמית והגשמה עצמית2. תהליך ליווי תעסוקתי שאופיו פסיכו סוציאלי והוא נעשה מתוך פרספקטיבה הוליסטית - מביא לשיפור במרחבים אלו. תהליך זה למעשה מסייע באיחוי הרצפים שנקטעו, מביא לצמיחה אישית וקהילתית- תעסוקתית.